״Certifications״ – או בעברית ״תקנים" או ״הסמכות״ מתייחסים לתהליך שבו שלב או אספקט מסויים בייצור נבדק תחת גוף ספציפי ומקבל ממנו אישור שהוא עומד בסטנדרטים וקריטריונים מוגדרים. בעולם ייצור הקפה, מדובר לרוב בתנאים הקשורים לקיימות, סביבה, רווחת העובדים או הקהילה של אזור החווה. 

המטרה הכללית של אישורים אלו היא לאשר ולאמת לבתי הקלייה ולצרכן הקצה את הערכים שהחווה או תחנת השטיפה עומדת מאחוריה, ושגוף צד ג׳ אכן בדק את הנושא ושאפשר לסמוך עליהם.
לנו, הצרכנים הם מסייעים לקבל שקיפות על מערכת מסועפת ומורכבת, כך שנוכל להיות עם מצפון נקי כשאנחנו קונים קפה ולוודא שאנחנו בוחרים נכון.

אישור ״שכר הוגן״ (Fair Trade) 

Fair Trade היא מערכת הסמכה שהוקמה כדי להבטיח שהצרכנים יקבלו מוצרים איכותיים ממקור אתי, בעוד שחקלאים ויצרנים מקבלים שכר שהם מגדירים כהוגן ותנאי עבודה הוגנים. התוכנית הנוכחית נוסדה בשנת 2005. תקנות סחר הוגן מכסים כעת שורה של יבולים המיוצרים בעולם, מבננות ועד תה, אך הקפה הוא אחד המוצרים הממוקדים העיקריים של הקבוצה.

מחירי הקפה עולים וקפה ממשיך להיות אחת מהסחורות הנסחרות בעולם, אולם מגדלי הקפה זוכים להרוויח  שבריר קטן מהתעשייה המשגשגת. מערכות ייצור הקפה מסובכות, מורכבות ובעלות שורשים קולוניאליסטים המושרשים על ניצול האדמה והאנשים. לכן, מעולם לא נוצרה מערכת פשוטה וברורה המבטיחה למגדלים שכר הוגן, כאשר המילה ״הוגן״ מתייחסת קודם כל ליכולת לעבוד, לחיות ולהתקיים בכבוד, ודבר שני לקבל תמורה על עבודה קשה, ולהיות חלק משרשרת של מוצר חקלאי שכל העולם נהנה ומרוויח ממנו.
על פי חישובים מסוימים, חקלאי קפה ממוצע מרוויח 10% או פחות ממחיר המדף של הקפה. על פי חישובים אחרים, הגיעו לכך שבממוצע עבור כוס אחת של קפה ספשלטי הנמכרת ב4 דולר בארה"ב, היצרן מרוויח בערך 0.04 דולר. 

כמובן שמספרים אלו משתנים שכן מחיר הקפה שנקבע על פי הבורסה, עובדה שרק מוסיפה לחוסר היציבות הכלכלית של יצרני קפה. (למשל, אם תציצו בגרף המתאר את מחירי הקפה ב45 השנים האחרונות, תוכלו להבין עד כמה מחירו לא יציב). 

וכאן נכנס ארגון ה-Fairtrade, הכולל כמעט 900,000 חקלאי קפה מוסמכים בלמעלה מ-650 ארגוני יצרנים המשתרעים על פני 31 מדינות. בנוסף למחיר המינימלי של סחר הוגן, חקלאים מוסמכים לסחר הוגן מקבלים גם פרמיה – סכום כסף נוסף שמושקע ביחד בפרויקטים לשיפור הפריון, הסתגלות לאקלים, איכות, תשתיות ושירותים קהילתיים בסיסיים שזוהו בראש סדר העדיפויות על ידי החקלאים עצמם והארגונים שלהם. 

המחיר המינימלי החדש ל-Fairtrade עבור פולי ערביקה שטופים – המייצגים יותר מ-80% מכלל הקפה שנמכר ב-Fairtrade – הוא 1.80 דולר ארה"ב לפאונד, עלייה של 40 סנט לעומת המחיר הקודם של 1.40 דולר לפאונד. עבור רובוסטה בעיבוד טבעי, המחיר עולה ב-19 סנט ל-1.20 דולר לפאונד. הערך הנוסף לקפה פיירטרייד אורגני הוגדל בשליש, מ-30 סנט ל-40 סנט לפאונד. על פי הארגון ללא מטרות רווח, יותר ממחצית מפולי הקפה של Fairtrade שנמכרו בשנת 2021 היו גם מאושרים אורגניים (עוד על אורגני בהמשך הכתבה). 

השורה התחתונה היא שהארגון מבטיח מחיר מינימום לחקלאי הקפה, גם במצבים בהם למשל המחיר עלול לרדת אפילו לפחות מדולר לפאונד קפה.

קפה אורגני 

הסמכה אורגנית בארצות הברית מנוהלת על ידי התוכנית האורגנית הלאומית של USDA, ומבטיחה שהקפה גדל ללא חומרי הדברה ודישון סינתטיים למשך שלוש שנים לפחות. תהליך ההסמכה כולל עמלות שונות וביקורות שנתיות, תוך התמקדות בפרקטיקות חקלאיות ברות קיימא וללא כימיקלים. 

באיחוד האירופי, אין גוף אחד או מערכת סטנדרטית לאומית להסמכת קפה אורגני.
האיחוד האירופי קובע כי כל יצרני המזון, המעבדים או הסוחרים המעוניינים לשווק את המזון שלהם כאורגני צריכים להיות רשומים בסוכנות או גוף בקרה. סוכנות הבקרה או הגוף אחראים לוודא שהמפעיל פועל בהתאם לכללים אורגניים. כל מדינה באיחוד האירופי יכולה להחליט אם מדובר בגוף ציבורי או פרטי, אבל כולם בודקים שהחוקים של האיחוד האירופי לייצור אורגני מתקיימים. 

הסמכה אורגנית היא לא עניין זול. העלויות מהוות מכשול משמעותי לחקלאים קטנים ללא משאבים. ההוצאות כוללות בין היתר דמי בדיקה ועלויות הסמכה שנתיות. כמובן שהפעילות כרוכה גם בידיים עובדות נוספות, ומורכבויות חדשות העולות בחווה. לעיתים עולים גם קולות מצד החקלאים הטענים שדרישות ההסמכה יכולות להיות לא גמישות ולא בהכרח מותאמות לחקלאות קפה. 

ברית יערות הגשם (Rainforest Alliance) 

הסמכה זו נוקטת בגישה רחבה יותר, המכסה היבטים סביבתיים, קהילתיים ויחס הוגן לעובדים. היא מפעילה מערכת נקודות לעמידה בקריטריונים שונים. קפה מוסמך Rainforest Alliance מתייחס לקפה שגדל ונקטף באופן העומד בסטנדרטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים ספציפיים שמטרתם לקדם חקלאות בת קיימא ולהגן על מערכות אקולוגיות. ברית יערות הגשם עובדת עם יותר מ-400,000 יצרני קפה מוסמכים באזורים כמו אמריקה הלטינית, מזרח אפריקה ואסיה, המשתרעים על כמיליון דונם של אדמה. ההסמכה גם עולה בקנה אחד עם תקנות חדשות כגון תקנת כריתת היערות של האיחוד האירופי (EUDR), המבטיחה עמידה בתקנים ותקנות גלובליות. 

עד כאן נשמע מאוד דומה להסמכות האחרות. הייחודיות של ההסמכה זאת היא היותה יותר גמישה ורחבה.   למשל, הגישה שלה לגבי שכר הוגן לא מגיעה מהבטחת מינימום או פרימיום לפי פאונד קפה, אלא הם שואפים לשפר את ההכנסות של החקלאים דרך סיוע לצמיחת העסק בדרכים חינוכיות ומתן כלים פרקטיים בניהול פיננסים והתנהלות בשוק הקפה העולמי. הגישה שלהם היא יותר הוליסטית וגמישה, יותר מקלה לחקלאים להצטרף ובכך לעזור להם להוסיף עוד ערך לקפה שלהם. 

תפקיד ההסמכות בשיווק קפה

בשנים האחרונות המודעות הצרכנית למוצרים אורגנים וברי קיימא הולכת וגדלה. עם המודעות גם הביקוש לסימנים קטנים המסמלים לנו שהמוצר טוב, איכותי, הוגן, נקי, וחף מכל רע הולכת וגדלה. לא רק שהביקוש גדל, מחקרים אף הראו שהצרכנים מוכנים לשלם 1.36 דולר נוספים לכל פאונד עבור קפה מאושר עם תווית אקולוגית (SCA). המחקר מצביע על כך כי סימון אקולוגי יעיל בדרך כלל בהעברת מסרים לצרכנים המעוניינים בקפה אחראי חברתית וידידותי לסביבה. בנוסף, המחקר מספק תובנות חשובות לקובעי מדיניות, יצרנים וצרכנים, המדגיש את האפקטיביות של תיוג אקולוגי כאסטרטגיה להפחתת אסימטריית המידע בשוק הקפה.

עבור יצרנים, הסמכות יכולות לשפר את המיתוג שלהם, להבדיל מהמתחרים ולפתוח גישה לשווקים שונים.

במיוחד אם מדובר בקפה שאינו נכנס לקטגוריית הספשלטי, העובדה שצרכן קפה ״רגיל״ מוכן לשלם על קפה עם תווית גם פי שניים במחיר כשהוא נמצא בסופרמרקט, בהחלט מוסיפה ערך לחקלאים. 

האם אפשר לסמוך על ההסמכות האלה?

השגת אישורים היא מאתגרת, כרוכה בתיעוד מקיף, ביקורות וציות מתמשך, עם הבדלים ספציפיים בין ההסמכות השונות. תשלומים כמו עמלות ודרישות אדמיניסטרטיביות עלולות להכביד על משאבים, במיוחד עבור חקלאים קטנים.

לכן תהליך ההסמכה מציג חסמים עבור חקלאים רבים בקנה מידה קטן יותר. לדוגמה, על פי ארגון קפה הספשלטי באתיופיה, כ-95% מהחקלאים שלה מייצרים קפה אורגני, אך אינם יכולים להשתמש בתיוג אורגני. 

סימונים כאלו או אחרים על שקיות קפה אכן מוספיות ערך לחקלאים ועוזרות לנו הצרכנים לקבל החלטות יותר מושכלות. ועם זאת, הן רחוקות מלהיות מושלמות או הוגנות.  

הדרך האמיתית והיחידה לוודא שהקפה אותו אנו צורכים עומד בקנה אחד עם הערכים שלנו, הוא לא סימון – אלא תקשורת שקופה בין כלל השחקנים בשרשרת הקפה. בשביל שאת.ה תדע.י אם הקפה באמת גדל בחווה ברת קיימא, ושהחקלאים באמת מקבלים שכר הוגן, עליך לדבר עם קולה הקפה, ועל קולה הקפה לדבר עם היבואן, ועל היבואן לדבר עם יצואני הקפה, ועליהם לדבר עם החקלאים. 

במידה ויש פחות שחקנים בין היצרן לצרכן, (סחר ישיר) כך יותר קל לתקשר בשקיפות.