קופאה ערביקה

כשאנחנו מדברים על קפה לרוב אנחנו מדברים על מין (כן, מין ולא זן) הערביקה, או בשמו המלא: קופאה ערביקה. 

למרות שיש מעל 120 מינים שונים של קפה, רוב הקפה שמגודל ונסחר בעולם הוא קופאה ערביקה, מקורו של המין הוא מאתיופיה ודרום סודן. 

קפה גדל על סוג של שיח, (shrub) שיכול לגדול לגובה של כ10 מטרים אך לרוב מגיע לגבהים של 2-3 מטרים. העלים של שיח הקפה ירוקים ומבריקים, עם פריחה של פרחים לבנים המזכירים מאוד את פרחי היסמין. הפירות של שיח הקפה, שבתוכם פולי הקפה לרוב נצבעים באדום ברגע שהם בשלים ומוכנים לקטיף.  

למרות שממבט ראשוני רוב שיחי הקפה נראים זהים, כמו בכל דבר בעולם הקפה ברגע שנכנסים לעומק העניין מבינים שיש הרבה הבדלים וניואנסים. לזנים שונים של ערביקה צורה מעט שונה לעלים, תפוקה שונה של פירות, זמני קטיף, ועמידות שונה בפני מחלות וטפילים. 

רק המעטים מביננו שזכו להיות בחוות קפה, יוכלו באמת להבין את המערך המורכב והמטורף שעומד מאחורי גידול הקפה והקטיף שלו. ובינתיים, כאן בצד השני של העולם בוא נדבר קצת על מה משפיע על צמיחת הקפה.

אקלים וגובה

קופאה ערביקה הוא צמח טרופי ורגיש יחסית הדורש תנאים שונים לצמיחה אופטימלית, ביניהם גובה. בגבהים בין – 1,500-2,000 מטר מעל פני הים פחות או יותר השיח נהנה במיוחד. האמת שזה לא הגובה עצמו שמטיב עם הפירות אלא טווח הטמפרטורות שם למעלה. ככל שעולים גבוה יותר, הטמפרטורה יורדת. 12 מעלות סלציוס הוא הרף התחתון, מתחת ל 12 מעלות המטבוליזם של הצמח עוצר כמעט לחלוטין. 22-23 מעלות סלציוס זה הטווח העליון בו הפוטוסינתזה מתרחשת בכמות המירבית ביותר.  

לא רק, ככל שנתרחק מקו המשווה, נוכל לגדל קפה בגבהים נמוכים יותר. בגלל זווית ההטיה של כדור הארץ מתקבלת פחות אנרגיה באזורים אלו בעונות החורף והסתיו, בתקופה שבו דובדבן הקפה מבשיל. כלומר, כשאנחנו מסתכלים על שקית קפה ורואים את הגובה בו גדל הקפה זה לא הנתון החשוב ביותר, אלא צריך גם לשים לב איפה הגובה הזה. 

600 מטר מקולומביה, הם שונים לגמרי מ600 מטר בברזיל. זה לא עניין רק מספר המטרים מעל פני הים, אלא כמות האנרגיה שמגיעה לגבהים האלו.

בעיות הנגרמות ממשבר האקלים פוגשות גם את חקלאי הקפה. לדוגמא בקולומביה ישנם אזורים ההופכים חמים מדי לגידול קפה והחלקאים נדרשים לעלות עוד ועוד למעלה בהרים, מה שגורם לא רק לתפוקה נמוכה יותר, מאחר ובאופן טבעי יש פחות שטח בגבהים, אלא גם לקשיים לוגיסטיים בשינוע הקפה מההרים התלולים לשאר שרשרת האספקה של הקפה. 

צל

בשנים האחרונות חל גידול בכמות השטח המוצל המיועד לגידול קפה. עניין הצל הוא נושא מעורר מחלוקת בקרב מגדלי הקפה, אומנם מחקרים מראים שהצללה בינונית של בין 30-50% מפיקים את היבול הגבוה ביותר. זה קורה כנראה בזכות הבקרה על כמות השמש שהצמח מקבל, ובאותה העת גם מוריד את הטמפרטורה. במחקר שנערך בקוסטה ריקה ובדק את היבול של שיחי קפה במשך 3 עונות במשך 3 שנים תחת שמש ישירה לעומת תחת 40% צל.

התוצאות הראו שאמנם תחת השמש מספר גדול יותר של פירות גדלים ומבשילים, אך תחת החלקות המוצללות הפירות גדולים יותר, ועם תוצאות יותר עקביות משנה לשנה. יבול גדול, לא תמיד בא יד ביד עם איכות גבוהה יותר, בעוד שקפה שגדל תחת צל, דווקא כן. 

אדמה

כמו שאומרים, "אתה מה שאתה אוכל" (נשמע יותר טוב באנגלית) תופס גם לגבי קפה. האדמה בה גדל הקפה אמורה להכיל את כל הנוטריינטים במצבי צבירה של נוזל, גז ומוצק. הרכב שונה של יסודות כימיים כמו פחמן, מגנזיום וסולפיטים באדמה משפיע על יעילות התפוקה והאיכות של שיח הקפה, כאשר מים הוא המצרך החיוני ביותר באדמה לצמיחת השיח, למשל בהרי אתיופיה הרכב האדמה מגיעה לרוב מעל ל 50%  מים.

עומק האדמה, יכולת האדמה לספוג את המשקעים ורמת ה PH באדמה משתנים לא רק בין מדינות או יבשות, אלא אפילו בין חלקות באותו האזור. כל הנתונים שציינתי מושפעים מאוד כמובן מכמות משקעים ודישון אבל גם ממגוון ביולוגי באזור החקלאי. הפוריות של האדמה באזורים מיוערים גבוהה בהרבה מאלו בהם יש שטחים חקלאיים עם יבולים בודדים ואדמה העוברת עיבוד אגרסיבי.

באדמות אלו, לאחר מספר שנים של חקלאות אינטנסיבית רמת הפוריות של האדמה יורדת בצורה דרסטית המציבה את החקלאים בפני דילמה, או לנטוש את האדמות ולחפש אדמות חדשות ופוריות או להתחיל להשקיע בדשן סינטטי כדי להעשיר מחדש את האדמה, לעבוד אותה שוב ובכך להכנס למעגל הרסני גם לחקלאים וגם לאדמה עצמה. 

באזורים מיוערים (במיוחד באתיופיה) בעיות כאלו לא צצות, שכן יש סינרגיה בין כל הצמחים, החיות והמיקרואורגניזמים המשגשגים בסביבה הטבעית והמגוונת. "הבעיה" כמובן שסביבה כזאת יוצרת היא תפוקה נמוכה יותר של קפה. בסופו של דבר הדיון תמיד מגיע לאיזון שבין איכות, כמות וחקלאות בת קיימא שתוכל להתקיים לאורך זמן ולפגוע כמה שפחות בסביבה הטבעית.

לסיכום

ישנם כמובן גורמים נוספים כמו טפילים, מחלות, השקייה, זנים שונים הנכללים תחת מין הערביקה, אורך העונות הגשומות לעומת העונות היבשות ועוד ועוד. אך מטרת הגורמים שהצגתי היא לחבר אותך קצת יותר לאדמה שבה גדל הקפה, ולא לנתק את כוס הקפה של הבוקר מהמערכת האקולוגית השלמה שממנו הוא מגיע. האיזון שבין כל הגורמים הוא זה שמאפשר לנו להנות מקפה איכותי ומגוון.